אפריטיף - כללי

מתוך Alco-Pedia

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפריטיף
דגל איטליה
מוצא המשקה: איטליה
שותים החל מ: המאה ה-18
חומר גלם: ענבים ודגנים
אחוז אלכוהולי: 26%-12%


לשבת במסעדה טובה, להזמין משקה אלכוהולי קליל, מרענן, מתקתק או מריר, ללגום אותו לאט, להנות משיחה קולחת, להזמין עוד משקה, ולפתע הבטן מתחילה לרמוז ”אוקיי, אני מוכנה, אפשר לעבור לאוכל“...


אפריטיף (Aperitif) הוא משקה שנהוג ללגום לפני הארוחה. נהוג לחלק את האפריטיפים ל-2 קבוצות:

  • אפריטיפים פונקציונאליים - משקאות בעלי סגולות של מעוררי תיאבון, בזכות מרכיבים שונים, בדרך כלל עשבי תיבול, אשר משפיעים על הקיבה.
  • אפריטיפים קלאסיים - משקאות שנהוג ללגום לפני הארוחה מטעמים תרבותיים לוקאליים, וללא השפעה כלשהי על התיאבון.


המילה אפריטיף (Aperitif) נגזרת משם הפועל הלטיני "aperire", פירושו "לפתוח", שכן, האפריטיף, מטרתו "לפתוח" את הארוחה. ניתן לזהות בקלות שיש קשר בין המילים Aperitif ו-Appetizer (מתאבן).

אמנם מקור האפריטיפים הוא איטליה, אך אפריטיפים רבים וטובים מיוצרים גם במדינות נוספות.

בקבוק מרטיני
בקבוק מרטיני

תוכן עניינים

היסטוריה

ההיסטוריה של האפרטיפים כנראה מתחילה עוד בימי מצריים העתיקה. ישנם ממצאים המראים כי המצרים נהגו ללגום כמות קטנה של אלכוהול לפני הארוחה. אך ההיסטוריה המודרנית של משקאות מסוג זה מתחילה, כך נהוג להאמין, בשנת 1786. בשנה זו, בחור איטלקי מהעיר טורינו, בשם אנטוניו בנדטו קרפנו (Antonio Benedetto Carpano) ייצר לראשונה את הוורמוט(Vermouth) - יין מתובל בעשבי תיבול ותבלינים שונים. קרפנו בסה“כ היה מעוניין לשפר את טעמו של היין הזול והפשוט שהיה ניתן להשיג באותה תקופה, ובלי להתכוון המציא את אחד מסוגי המשקאות הפופולאריים בעולם.

עד מהרה יצרנים רבים החלו לייצר משקאות דומים לאלו שרקח מר בנדטו, והמנהג של שתיית וורמוט לפני הארוחה החל להתפשט בכל אירופה, ומשם לארה"ב.


סוגי אפריטיף

את משקאות האפריטיף נהוג לחלק למספר קבוצות:

וורמוט

וורמוט (Vermouth) הוא יין מחוזק בברנדי או באלכוהול ניטראלי אליו מוסיפים עשבי תיבול ונותני טעם אחרים. את הוורמוט הראשון ייצר בשנת 1786 בחור איטלקי מהעיר טורינו, בשם אנטוניו בנדטו קרפנו (Antonio Benedetto Carpano).

וורמוטים פופולאריים בכל רחבי העולם, וזאת בשל קירבתם בטעמים ליין, מתיקותם העדינה וחוזקם האלכוהולי הנמוך יחסית.

מקור השם וורמוט מגיע מהמילה Wormwood שמו הלטיני של צמח הלענה (המשמש להפקת משקה האבסינט). הסברה היא שקרפנו קיבל השראה ממשקה גרמני המשלב יין עם תיבול בצמח זה. עד היום, צמח הלענה משמש כאחד התבלינים בוורמוטים השונים.

את הוורמוטים נהוג לחלק ל-3 קטגוריות מרכזיות:

  • יבש (Dry/Extra Dry) - וורמוט שקוף, רמת מתיקות (סוכר) נמוכה מאוד, שילוב של מרירות עם מתיקות עדינה. וורמוט יבש נהוג ללגום בכוס לואובול נקי, או כבסיס לקוקטיילים רבים, המפורסם בהם הוא קוקטייל המרטיני.
  • ביאנקו (Bianco) - וורמוט צהבהב, מתקתק, בטעמו מזכיר וניל, נהוג ללגום אותו בכוס לואובול בתוספת קרח ופלח לימון.
  • אדום (Rosso) - זהו הוורמוט המקורי, צבעו אדום עז, וטעמו מתקתק ופירותי. נהוג ללגום אותו בכוס לואובול בתוספת קרח, או נקי, והוא מהווה בסיס למגוון קוקטיילים.

בשנים האחרונות יצרניות הוורמוטים פרצו את גבולות הקטגוריות המסורתיות, והחלו להציע מגוון רחב יותר של וורמוטים בטעמים, כמו לימון, תפוזים, הדרים ועוד.


מותגי וורמוט:


  • אפריטיף נוסף אשר מבוסס יין, אך אינו נחשב כוורמוט, מכיוון שאינו מכיל את צמח הלענה הוא דובונה (Dubonnet) הצרפתי.


ביטר

כרזת פרסומת ישנה לקמפארי

אפריטיפים מסוג ביטר (Bitter) אלו משקאות אלכוהוליים מרירים, בדרך כלל מבוססי אלכוהול ניטראלי, אשר מתובלים בעשבי תיבול רבים ומגוונים ופירות.

איטליה היא ללא ספק יצרנית הביטרים הפופולאריים ביותר בעולם.

משקאות מסוג ביטר נהוג ללגום נקיים או עם קרח, בכוס לואובול, ולעיתים אף מומלץ לערבבם עם משקאות קלים כגון מיצי הדרים, סודה, ספרייט ועוד, וללגום אותם מכוס הייבול.


מותגי ביטר:


אפריטיפים קלאסיים

אפריטיפים קלאסיים הם משקאות אלכוהוליים אשר לרוב אינם ניחנים ביכולת השפעה על התיאבון באופן אקטיבי מובהק, אך נהוג ללגום אותם לפני הארוחה מטעמים תרבותיים ומסורתיים.

במדינות רבות יש משקה לאומי אשר מטעמי מסורת נהוג ללגום אותו לפני הארוחה. ביוון, יהיה זה האוזו, בתורכיה זהו הראקי, בצרפת אלו משקאות הפסטיס ועוד.


חומר טוב על אפריטיפים




אפריטיף

אפריטיף - כללי - דובונה - מרטיני - נואלי פרה - פונט אה מס - צ'ינזאנו - ריקאדונה - קמפארי - צ'ינאר

אפריטיף ודיג'סטיף

מקור: http://www.alco-pedia.co.il/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A3_-_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99
כלים אישיים