בחרובקה

מתוך Alco-Pedia

בחרובקה
שם היצרן:	פרנו-ריקארד
מוצא:	צ'כיה
מרכיב דומיננטי:	צמחי מרפא
אחוז אלכוהולי:	38%

בחרובקה (Becherovka) הוא דיג'סטיף צ'כי, ונחשב אפוא, למשקה הלאומי של צ'כיה. בחרובקה מיוצר מתערובת סודית של מרכיבים שונים, בניהם עשבי תיבול, צמחי מרפא, שורשי צמחים, פירות ועוד...

בדומה לדיג'סטיפים אחרים, גם בחרובקה יועד לשימוש כתרופה בימיו הראשונים, ועם השנים צבר המשקה קהל אוהדים רב אשר שינה לו את הייעוד המקורי.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 תהליך ייצור 3 האגדה 4 צורות הגשה 5 חומר טוב על בחרובקה

היסטוריה

בשנת 1805 הגיעה לעיירה הצ'כית הפסטורלית, קארלובי וארי (Karlovy Vary) משלחת בראשות הרוזן הגרמני קאונט פלטנברג-מיטינגן (Count Pletenberg-Mietingen). המשלחת הגיעה בכדי להנות ממעיינות המרפא המפורסמים של העיירה.

חברי המשלחת התאכסנו בבית ההארחה של משפחת בחר (Becher) המקומיים, אשר בחזיתו של הבית שכן בית המרקחת רווי המוניטין של אב המשפחה, מר ג'וסף בחר (Josef Becher).

רצה הגורל ולמשלחת המיוחסת התלווה גם רופאו האישי של הרוזן, ד"ר פרובריג (Dr. Frobrig), אשר היה חובב מושבע של ייצור תרופות מבוססות תזקיק אלכוהולי, בדיוק כמו בעל הבית מר בחר.

השניים, ד"ר פרובריג וג'וסף בחר, התחברו ובילו את מירב זמנם במעבדה שבבית המרקחת של ג'וסף בחר בעירבוב תרופות, רקיחת שיקויים והפקת שמני מרפא. לכשעזבה םמליית הרוזן את העיירה הצ'כית, נאלצו להיפרד שני החברים.

עברו מספר ימים, ולפתע מצא ג'וסף בחר פתק קטן ובו מרשם להכנת שיקוי, וכותרתו היתה "אני מרוצה מזה" ("I am quite satisfied with thus"), בכתב ידו של חברו ד"ר פרובריג. ג'וסף בחר לא היסס, והחל ללקט את המרכיבים שהיו מפורטים בפתק הקטן. מאותו הרגע, ג'וסף ניצל את כל זמנו במטרה לשפר ולפתח את השיקוי של ידידו.

בשנת 1807 ג'וסף הגיעה לתוצאה הרצויה, אותה תוצאה המוכרת גם כיום. את השיקוי החדש הוא מכר בבית המרקחת שלו, תחת השם "Carlsbader English Bitter". טיפות דיג'סטיף, כך הוא כינה את השיקוי, אשר שווק כתרופה למיחושים בבטן וכתרופה המקלה על בעיות בקיבה. תחילה, שיווק בחר את התרופה בבקבוקונים קטנים, אך מכשראה כי הביקוש לשיקוי גובר, החל להגדיל את נפח הבקבוקים.

ג'וסף בחר נפטר בשנות ה-40 של המאה ה-19, ואת המתכון הסודי, כמו גם את ניהול העסק, הוריש ג'וסף לבנו יוהאן (Johann).

יוהאן הוכיח את עצמו לא רק כמי שיודע לשמור את סוד המתכון, אלא גם כאיש שיווק ממולח. הוא היה זה אשר הבין שכדי למשוך את תשומת ליבם של הצרכנים הפוטנציאליים, יש להיות יצירתיים גם בעיצוב הבקבוק, וכך הוא הזמין מאחיו המעצב בקבוק שטוח ומיוחד, כמו שאנו מכירים כיום. בנוסף, כדי לעמוד בביקוש הרב שהיה למשקה, הקים יוהאן מפעל נוסף.

כיאה לעסק משפחתי, העביר יוהאן בערוב ימיו את השליטה והניהול בחברה לבנו גוסטאב בחר (Gustav Becher), אשר היה זה ששינה את שם המשקה וכאות כבוד לאביו קרא לו "יוהאן בחר" (Johan Becher). באותם ימים של סוף המאה ה-19 החלו לצוץ חיקויים זולים ולא מוצלחים של המשקה.

בשנת 1907, מאה שנים להולדת המשקה, הושק בקבוק חדש, זהה בצורתו, אך ירוק בצבעו. בקבוק אשר יבטיח שמירה על צבעו הצהוב-זהוב של המשקה. בשנים אלו הצליחה החברה לפרוץ את גבולות השוק המקומי ולשווק את המשקה בהצלחה במדינות נוספות.

פופולאריות המשקה הלכה וגדלה בזכות אהדתם של חיילים במלחמת העולם הראשונה, ועזרתם בהפצת המשקה מסביב לעולם. עם עלות הקומוניזם לשילטון, הולאמה החברה ועברה לידיה של המדינה. החברה החלה להתדרדר, ופופולאריות המשקה החלה לדעוך.

רק בשנת 1997 חזרה החברה לידיים פרטיות, והפעם לידיה החזקות של תאגיד האלכוהול הענק - פרנו-ריקארד, אשר דאג להחזיר עטרה ליושנה, להפיץ את המשקה בעולם ולהחזיר לו את הכבוד האבוד.

תהליך ייצור

תהליך הייצור של המשקה השתנה עם השנים וכיום משתמשים בטכנולוגיה מודרנית להפקתו. אולם, החברה מתחייבת כי המשקה נותר אותו משקה, וכי הרכיבים הינם רכיבים טבעיים בלבד: תבלינים, צמחים, שורשי צמחים ועוד - ללא כל תוספת מלאכותית.

לאחר השריית הרכיבים באלכוהול הניטראלי, מיישנים את הנוזל בחביות עץ אלון למשך מספר שבועות בטרם ביקבוקו.

המים המשמשים לדילול התזקיק הינם מי מעיינות טהורים מהמעיינות שבעיר קארלובי וארי (Karlovy Vary).

האגדה

ישנן מספר אגדות, אשר מספרות כי המשקה שווק תחילה כשיקוי לבעיות אין אונות לגברים. במסמכים רשמיים אין כל אזכור לעניין זה, וככל הנראה מדובר באגדות אורבניות.

צורות הגשה

במדינת הבית, צ'כיה, נהוג ללגום את הדיג'סטיף כשהוא בטמפרטורת החדר, בכוס לואובול קטנה. בשאר העולם בחרובקה נלגמת בדרך כלל קרה מאוד, או קפואה היישר מן המקפיא בכוס שוט, או כבסיס לקוקטיילים.

חומר טוב על בחרובקה

• אתר הבית של בחרובקה
• מידע, סירטונים ועוד אודות בחרובקה
• בחרובקה בוויקיפדיה (אנגלית)
• "תפוס אותי" - כתבתו של גיא גיסר בפורטל וואלה!
• בחרובקה בפורטל בקבוק
• "מרה-קשה אבל גם מרגיעה... ויש גם בגרסת קוקטייל" כתבתו של אלדד לוי באתר "על השולחן"
• על מוזיאון בחרובקה ואודות המשקה באתר OutSide Prague
• "בחרובקה - הנה באה המלכה" - כתבתו של גיא קידר ב-YNET

דיג'סטיף
דיג'סטיף - כללי - אוורנה - אוניקום צוואק - אמארו רמצוטי - בחרובקה - יגרמייסטר - פרנה ברנקה - שרטרז
אפריטיף ודיג'סטיף