ג'ין - כללי

מתוך Alco-Pedia

ג'ין
מוצא המשקה:	הולנד ואנגליה
שותים החל מ:	המאה ה-17
חומר גלם:	דגנים וערער
אחוז אלכוהולי:	סביב ה-45%

ג'ין (Gin) הוא משקה אלכוהולי המופק מדגנים ומתובל בפירות צמח הערער (Juniper Berries). זיקוק ג'ין מתבצע ע"י זיקוק שני לתזקיק ראשוני המכונה "אלכוהול טבעי" אשר אליו מוסיפים את נותני הטעם. הג'ין, כפי שאנו מכירים אותו כיום הוא גלגולה של תרופה אשר מקורה בהולנד, וגרסת המשקה ההולנדית הראשונה מכונה ג'ניבר (בהולנד: Jenever בבלגיה: Genever), והיא פופולארית כיום במדינות אלו. הג'ין התפתח לגרסתו המודרנית באנגליה.

הג'ין הפופולארי ביותר בעולם הינו ג'ין מסוג "לונדון דריי ג'ין" (London Dry Gin).

לרוב, ג'ין אינו נצרך נקי, אלא בתוספת משקאות קלים, או כבסיס לקוקטיילים רבים ומגוונים.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 תהליך ייצור 3 סוגי ג'ין 4 צורות הגשה 5 מותגי ג'ין 6 חומר טוב על ג'ין

היסטוריה

בקבוק ג'ין

את המצאת הג'ין נהוג לייחס לד"ר פרנסיסקוס סילביוס (Franciscus Sylvius) ההולנדי, אשר פיתח במאה ה-17 תרופה לטיפול בבעיות בדרכי השתן ובכליות המבוססת אלכוהול ופירות צמח הערער.

תחילה, צרכו תרופה זו אנשים אשר סבלו מבעיות אלו, אך עד מהרה החלו לצרוך את התרופה אנשים רבים בשל טעמה המיוחד והשפעותיה האלכוהוליות. לא עבר זמן רב מאז המציא את התרופה, ומספר רב של מזקקות החלו לייצר את המשקה לצריכה המונית.

את הגעתו של הג'ין לאנגליה ניתן לייחס לחיילים בריטים אשר שירתו בממלכה ההולנדית, והגיעו חזרה למולדתם עם שלל בקבוקים, וכן, למלך וויליאם מאוראנז' (William of Orange) המכונה גם המלך וויליאם ה-III, אשר במוצאו היה הולנדי, וקיבל את מלכות אנגליה בשנת 1869 לאחר ה"מהפכה המהוללת" (The Glorious Revolution).

הג'ין הפך פופולארי במיוחד בממלכה האנגלית לאחר שהממשלה הסירה הגבלות רישוי על ייצור ג'ין, וכך כל אדם אשר חשקה בכך נפשו יכל לייצר ג'ין באמצעים ביתיים, ובמקביל, הטילה הממשלה מיסים כבדים על יבוא משקאות אלכוהוליים אל פנים הממלכה.

בשנת 1740, כמות הג'ין המיוצרת היתה גבוהה פי 6 מכמות הבירה שיוצרה באותה העת.

מצד אחד, ג'ין הפך להיות משקה פופולארי, המוני וזול מאוד, אך מצד שני, איכותו הייתה ירודה בשל האמצעים הדלים שהיו קיימים ליצרנים הביתיים, וטיב המים הירוד. ג'ין הפך להיות "משקה העם" וגרם לשלל תופעות שליליות, בניהן אלכוהוליזם ובמקרים קיצוניים מחלות.

הביקורת הציבורית השלילית סביב המשקה הלכה וגדלה. דוגמא יפה המסמלת את התפיסה סביב המשקה ניתן לראות בציוריו של וויליאם הוגארת' (William Hogarth)

"רחוב הג'ין" (וויליאם הוגארת')

"רחוב הבירה" (וויליאם הוגארת')

משנת 1751: רחוב הג'ין (Gin Lane) – בו מופיעות דמויות חולות, שיכורות והזויות ברחובות אפלים, ורחוב הבירה (Beer Street) – בו מופיעות דמויות שמחות, בריאות ו"שבעות" ברחובות נעימים ושמחים.

רק בשנת 1751 הצליחה הממשלה לשנות את הרגלי הייצור והצריכה של המשקה, וזאת בזכות הטלת מיסים על מכירת המשקה, ותיקון תקנות רישוי ליצרנים המבקשים לייצר ג'ין.

בעקבות תקנות אלו, עלתה איכותו של המשקה, ומחירו התייקר. אט אט הפך הג'ין למשקה יוקרתי, המזוהה עם מעמד האצולה והקצונה. את התפשטותו של הג'ין בעולם ניתן לייחס לקציני הצי אשר היו נוהגים לקחת בקבוקי משקה למסעותיהם הרבים בעולם.

תהליך ייצור

חומרי הגלם לייצור התזקיק הינם דגנים כגון: שיפון, חיטה ושעורה. נותני הטעם למשקה הם פירות צמח הערער, ובנוסף מרכיבים בוטניים שונים ומגוונים, אשר כל חברה שומרת בסוד על אופיים וסוגם.

ערער (Juniper)

נותני טעם פופולאריים בג'ין: אנג'ליקה, קינמון, הל, פירות הדר, ציפורן, כוסברה ושורשי צמחים.

ג'ין מופק באופן הבא:

1. יצרני הג'ין קונות תזקיקי "אלכוהול טבעי" בחוזק של כ-96% אלכוהול, המופק מדגנים בלבד מחברות צד ג'. תזקיקים אלו מיוצרים לפי הוראות יצרני הג'ין. הסיבה לכך טמונה בתקנה אנגלית האוסרת ליצרני הג'ין לזקק את התזקיק הראשני בעצמן.
2. יצרני הג'ין מזקקות את ה"אלכוהול הטבעי" פעם נוספת, אך הפעם עם נותני הטעם, אותם הם מניחים בתחתית דוד הזיקוק. ישנן חברות המעדיפות להניח את נותני הטעם על מגש רשת בצוואר דוד הזיקוק וכך אדי האלכוהול עוברים דרכם.
3. חברות מסוימות מבצעות זיקוקים נוספים, בהתאם לרמתו ואיכותו של המשקה.
4. לבסוף, מדללים את התזקיק במים זכים.

סוגי ג'ין

• ג'ניבר (Jenever) – גרסת המשקה הראשונית, אשר מקורה בהולנד. הג'ניבר פופולארי בהולנד, בלגיה וגרמניה עד היום. הג'ניבר הינו גס יותר בטעמו, ולרוב פרחי צמח הערער הם נותני הטעם היחידים במשקה. (להרחבה: ראו ערך ג'ניבר).

• לונדון דריי ג'ין (London Dry Gin) – זהו סוג הג'ין הפופולארי ביותר בעולם. על מנת שג'ין יכונה "לונדון דריי ג'ין" עליו לעמוד בתקנות הבאות:
  • חומר הגלם ממנו מופק התזקיק יהיה דגנים
  • על המשקה להיות מיוצר בלונדון (תקנה זו בוטלה, וכיום ניתן לייצר ג'ין מסוג זה בכל רחבי אנגליה)
  • המים בהם משתמשים לדילול התזקיק יהיו מים זכים מלונדון
  • נותני הטעם של המשקה, מקורם יהיה לונדון
  • אין להוסיף סוכר למשקה לאחר הזיקוק (ומכאן המילה Dry – יבש)

• פלימות' ג'ין (Plymouth Gin) – תקנות הייצור זהות לאלו של הלונדון דריי ג'ין, פרט למיקום – העיר פלימות'. כיום, למעשה, קיים מותג אחד בלבד המייצר ג'ין מסוג זה ושמו, כצפוי, פלימות' ג'ין.

• אולד טום ג'ין (Old Tom Gin) – לג'ין זה, אשר היה פופולארי ביותר במאה ה-18 באנגליה, מותרת הוספת סוכר, ובכך הוא הופך לעדין ומתקתק יותר.

צורות הגשה

לרוב, ג'ין אינו נשתה נקי, אלא בתוספת של משקה קל, או כבסיס לקוקטיילים רבים ומגוונים. בן הזוג הפופולארי ביותר בעולם של הג'ין הוא מי טוניק. כמו כן, ג'ין מהווה הבסיס האלכוהולי לקוקטייל מרטיני.

ג'ין נקי – כוס הייבול

ג'ין בתוספת קרח – כוס הייבול עם סטירר

ג'ין עם משקה קל – כוס הייבול עם סטירר ולרוב גם לימון

בימים אלו ניתן לאפיין מגמה חדשה המובלת ע"י ברמנים רבים של שתיית ג'ין קפוא בצ'ייסר/שוט.

מותגי ג'ין

• בומביי ספיר (Bombay Saphire)
• ביפיטר (Beefeater)
• גורדונ'ס (Gordon's)
• הנדריק'ס (Hendrick's)
• טאנקרי (Tanqueray)
• פלימות' (Plymouth)
• קיו (Q - The Quintessential Gin)

חומר טוב על ג'ין

• ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית: ערך 'ג'ין'
• "מבוא לג'ין" – חלק א' : פורטל בקבוק
• "מבוא לג'ין" – חלק ב' : פורטל בקבוק
• "ג'ין – הרנסנס של המשקה שהגיח מן הביבים" – כתבתו של אילן אביצור באתר קולקט
• "פיש אנד ג'ין" - כתבתו של יפעל ביסטרי בפורטל נענע
• ויקיפדיה (אנגלית) – ערך 'ג'ין'
• הכל אודות ג'ין (אנגלית) באתר Tasting
• ויקיפדיה (אנגלית) – ערך 'פרנסיסקוס סילביוס'
• ג'ק קארטר הברמן מספר את הסיפור שמאחורי ג'ין עם טוניק (YouTube)

ג'ין
ג'ין - כללי - בומביי ספיר - ביפיטר - גורדונ'ס - הנדריק'ס - טאנקרי -פלימות' - קיו
משקאות לבנים