זיקוק דודי
מתוך Alco-Pedia
| זיקוק דודי | |
|---|---|
|
זיקוק דודי זו שיטה עתיקת יומין בה זיקוק האלכוהול נעשה בתוך דוד נחושת שמתחתיו נמצא מקור חימום ולראשו מתחבר צינור חלול בצורת סליל ("צוואר הבקבוק") ובקצהו מיכל אגירה. אורך הצינור וצורתו משפיעים באופן ישיר על התזקיק הסופי. צינור קצר שומר על תכונות הטעם והארומה וצינורות ארוכים ומפותלים יפיקו אלכוהול קל יותר.
תוכן עניינים |
הנוזל
את הנוזל המותסס המורכב מאלכוהול, שמנים, נותני טעם ומים מכניסים לדוד הנחושת ומחממים. כשטמפרטורת הנוזל מגיעה ל-78.3 מעלות צלזיוס מתחיל תהליך אידוי אלכוהול שגורם לאדי האלכוהול לעלות לראש הדוד ומשם להיכנס לצינור האידוי, להתקרר ולהפוך שוב לנוזל אך הפעם יותר מרוכז (בין 25% ל-35% אלכוהול). הנוזל שהתקבל מורכב מ"ראש הזיקוק", שאחוז ה- אלכוהול בו גבוה, "לב הזיקוק", שהוא החלק המשובח של הזיקוק, ו"זנב הזיקוק" המכיל אחוז אלכוהולי נמוך יותר.
איכות "ראש הזיקוק" ו"זנב הזיקוק" נמוכה וצריך להפריד אותם מנוזל "לב הזיקוק" שיעבור זיקוק נוסף , כיוון שהוא לא מספיק נקי ולא מספיק מרוכז.
יתרונות
יתרונותיו של תהליך זיקוק דודי הם בכך שהוא פשוט לביצוע ובכך שהטעמים, הארומה והתכונות של חומר הגלם, שנותנים למשקה החריף את ייחודו נשמרים. לכן שיטה זו משמשת לייצור משקאות איכותיים יותר כמו וויסקי, קוניאק, רום, קלבדוס ועוד.
חסרונות
חסרונותיו הם הזמן הרב הלוקח למשקה להגיע לריכוז האלכוהולי המבוקש והתפוקה הקטנה יחסית, אשר הופכת את עלויות הפקת משקאות בכמות מסחרית לגבוהות.