כשות

מתוך Alco-Pedia

הכישות (Hop) הוא הפרח הנקבי של צמח בשם זה ששמו הלטיני הוא הומולוס לופולוס (Humulus lupulus) והוא משתייך למשפחת הקנביס.

היסטוריה: בעבר היו משתמשים בכישות כחומר משמר נגד חיידקים לצורך שימור הבירה לתקופות ארוכות. הבירה הייתה מועברת באוניות בתוך חביות עץ ובשל הזמן הרב שהבירה הייתה שוהה בים היו מוסיפים כישות לתוך החביות כדי לשמר את הבירה לתקופה בה היא תהיה בים, וכך הבחינו שהכישות ששהה זמן רב בבירה סיפק לה ארומות מיוחדות שלא היו נפוצות אז, ובשל השילוב בין התכונות הללו התחילו להשתמש בצמח הכישות באופן מוחלט בייצור.

כיום יש מספר צורות לשימוש הכישות לפי החלק של הצמח המשתנה: Hop Cones (פרחי כישות) - הם פרחי כישות שנקטפו בשלמותם, יובשו ונארזו. מכילות שמנים אתרים רבים ולכן משמש בעיקר עבור ארומה. Hop Pellets - הם פרחי כישות שעברו טחינה ודחיסה. Hop Plugs - הם צמח הכישות השלם (עלים ופרחים) שעובר דחיסה.

כישות מסווגים לפי שתי קטגוריות: מרירות או ארומה. ניתן להשתמש בכל זני הכישות לשתי המטרות אך בדרך כלל כל זן מצטיין בתכונות שונות, ההופכות אותו לאידיאלי למטרה אחת. בכישות ישנן שני סוגי של חומצות: חומצות אלפא ובטא. חומצות האלפא מהוות מדד למרירות, חומצות הבטא מהוות מדד לארומטיות, כדי לפשט את הדברים, ניתן לומר שככל שרמת החומצות יותר גבוהה תכונת המרירות או הארומטיות מודגשת יותר. מבחינת המרירות, זה אכן כך בכישות, אך מבחינת הארומטיות של הכישות, היא נקבעת ע"י הרכב השמן האתרי הנמצא בבלוטות השמן שלה ומשתנה מזן לזן.